אחרי תוניסיה, שימו לב למצרים

אחרי שמהפיכת תוניסיה הושלמה, המבט העולמי הופנה למדינות ערב אחרות בשאלה "מי הבאה בתור?" תופעה מעניינת של צעירים מתוסכלים ששורפים את עצמם בניסיון נואש לחקות את מוחמד בועזיזי, התוניסאי שהצית בגופו את אש המרד, התרחשה בימים האחרונים באלג'יריה ובמצרים. גם הפגנות מקומיות בלוב גרמו בתחילה לאנשים לחשוב שקדאפי הוא הבא בתור.

למעשה, כמעט כל מדינה ערבית בה נביט מכילה פוטנציאל למהפיכה עממית. סוריה עם המיעוט העלוי השליט המדכא את הממסד הדתי והסגור לעולם, ירדן עם השלטון המלוכני האימפריאליסטי והפרו מערבי, ובוודאי לבנון שיכולה להתפוצץ בכל רגע. אין ספק שהתוניסאים שיצאו לרחובות העניקו השראה ל-300 מיליון אחיהם הערבים הנאנקים תחת משטרים דיקטטורים והראו להם שאם תרצו אין זו אגדה. אמת, המזרח התיכון יכול ליפול כמו שרשרת דומינו, אבל האינדיקציה הטרייה ביותר לשינוי מתקרב (חוץ מבלבנון, כמובן) מגיעה היום ממצרים.

האחים המוסלמים במצרים רוסקו בבחירות האחרונות בנובמבר בעזות מצח מדהימה של השלטון, שבאמצעות זיוף קולות מחק לחלוטין את קיומם מהמפה הפרלמנטרית. בפרלמנט הקודם היו 88 צירים המשוייכים לתנועה, בפרלמנט הנוכחי- 0. מכאן התסכול; את המוטיבציה העניקו השבוע התוניסאים. התוצאה היא תנועת המונים שחשה שגבה אל הקיר, כאשר פעילות בדרכי שלום וקריאה חוזרת ונשנית לממשלה לתקן את החוקה נענים בבוז קר וביד קשה של מנגנוני הבטחון. מדינות עשירות כמו כוית וסעודיה מיהרו להעניק לתושביהם סובסידיות וכסף בניסיון להרגיע את ההמון הבוער. ממצרים לא שמעתי על ג'סטה דומה.

אתמול האחים המוסלמים פרסמו כרוז ובו איום יותר ממרומז למובארק לחולל שינויים פוליטים מרחיקי לכת או לשאת בתוצאות. ההשוואה לגורלו של נשיא תוניסיה אפילו לא טושטשה. האחים פרסמו עשר דרישות, שכולן כבר הושמעו בעבר, אך כיום הטון המאיים מקבל משמעות אחרת. הנה עיקרי הדרישות:

1. ביטול מצב החירום שהוכרז במצרים לפני 30 שנה ומעניק לממשלה זכויות מעצר מרחיקות לכת.
2. פיזור הפרלמנט "המזויף" ועריכת בחירות פרלמנטריות חדשות ונקיות משחיתות.
3. ביצוע תיקונים בחוקה שיאפשרו למועמדים להתמודד נגד מבארכ בבחירות הנשיאותיות בסוף השנה.
4. קטיעת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, ביטול חוזי ייצוא הגז לישראל ותמיכה ב"ג'האד" הפלסטיני נגד ישראל.

הסבירות שדרישות אלה ואחרות יתקבלו על ידי מבארכ, אפילו חלקית, שואפות לאפס. השאלה היא רק כיצד יגיבו האחים המוסלמים. אם יחושו שבידיהם הכוח להפיל את המשטר, ייתכן שהדבר יקרה מהר יותר ממה שחושבים.

אנקדוטה לסיום - בשיחה שקיים נשיא תוניסיה בן עלי עם עוזר מזכירת המדינה האמריקאית מייקל וולש ב-2008, ושנחשפה בויקיליקס, הוא טען שהמצב במצרים "נפיץ" וכי האחים המוסלמים ישתלטו על המדינה במוקדם או במאוחר. צוחק מי שצוחק אחרון.