מאבק שרובו סמוי מן העין מתנהל כיום בישראל בין המדינה ובין חלקים בציבור הערבי והנהגתו סביב סוגיית השירות הלאומי. בחבל מושכים מן העבר האחד מוסדות המדינה, המגולמים במנהלת השירות הלאומי-אזרחי, ומן העבר השני פוליטיקאים וארגוני חברה אזרחית ערביים.
לפני כשבועיים הופיעה חברת הכנסת חנין זועבי בפני קבוצה של תיכוניסטים בכפר הערבי מוסמוס שבגליל. זועבי נענתה להזמנה של צעירי מפלגתה, בל"ד, שאירגנו כנס שמטרתו לשכנע את הנוער להמנע מהצטרפות לשירות הלאומי.
"יסוד קיומנו כאן הוא שאנחנו פלסטינים במדינה שמגדירה עצמה כיהודית. כאן מתחיל הסיפור. כשאני חיה במדינה יהודית, משמעות הדבר שאני לא יכולה לשלוט על גורלי ... שהמדינה אינה מייצגת אותי," אמרה למאזיניה הצעירים. זועבי, כמו רוב ההנהגה הערבית בישראל, נאבקת לטפח דור חדש של נוער ערבי בעל תודעה לאומית פלסטינית מפותחת, שהתנגדותו לסמכות "המדינה היהודית" לקבוע את חובותיו היא אחד מאבני היסוד שלו.
מנהלת השירות הלאומי-אזרחי, מצידה, דווקא מציגה נתונים מעודדים לגבי אחוזי ההצטרפות של ערבים לשירות הלאומי. מאז 2006 כמות המתנדבים גדלה כמעט פי שבע, מ-240 מתנדבים לכ-1,550 כיום. 75% מהם משרתים בקהילותיהם; רובם בחינוך, מיעוטם ברווחה ובריאות. כדי לעודד ערבים להתנדב, מנהלת השירות הוסיפה זה מכבר את המילה "אזרחי" לצד המילה "לאומי" והיא מעניקה למתנדבים מלגות נדיבות ושנת לימודים חינם באוניברסיטה. גם כיום, כמות המתנדבים הערבים היא רק טיפה בים, אבל את בלדנא, ארגון חיפאי שמוביל את המאבק נגד השירות הלאומי בקרב הנוער, כל זה לא משכנע.
באתר האינטרנט שלו, העלה הארגון לאחרונה שלושה סרטוני יו-טיוב שמטרתם לתקוף את השירות הלאומי משלושה כיוונים שונים. הסרטון הראשון טוען שהשירות הלאומי הוא שלב ראשון בדרכה של המדינה לגייס את הערבים לצה"ל. השני מציג חשבון מתמטי פשוט לפיו שירות לאומי רווחי הרבה פחות מעבודה בשכר מינימום, ואילו הסרטון השלישי שולל את הטענה לפיה ערבים יזכו לזכויות מהמדינה לאחר שימלאו את חובותיהם כלפיה.
"עבודה היא הרבה יותר רווחית," אומרת נערה אחת לחברתה בסרטון אשליות השירות הלאומי. "וגם הרבה יותר מכובדת ונקייה מלהיות משרתת אצל ליברמן ודומיו."
למרות הגידול במספרי המתנדבים, בלדנא מנצחת את מדינת ישראל בקרב על לבבות הנוער הערבי, והסיבה לכך אינה נעוצה רק בקליפים הצעירים והמגניבים שהיא מעלה לרשת. מאחורי המאבק נגד השרות הלאומי עומדים גורמים פוליטיים חזקים. כך, ראשי מועצות השולטים על החינוך התיכוני בתחומם מונעים כניסה של עמותות שירות לאומי ערביות לבתי הספר אך מעודדים כניסה של גופים כמו בלדנא, שהגיעה עד כה ל-4,000 בני נוער, רבים מהם בין כותלי בית הספר. לועדת המעקב העליונה יש גוף מיוחד שתפקידו "להלחם בשירות הלאומי ובכל סוגי הגיוס", בראשות אימן עודה, מזכיר מפלגת חד"ש.
"אל בני ובנות עמי המתנגדים לקונספירציית 'השרות הלאומי' ופיתוייו," פותח עודה מכתב לנוער שהתפרסם באתר של בלדנא ב-24 ביולי, ובו הוא מסביר מדוע השירות הלאומי הוא בעצם מזימה סודית של המדינה לגייס ערבים לצה"ל.
מול המאמצים הפוליטיים הכבירים למנוע התנדבות ערבים לשירות הלאומי, עומדת המדינה חסרת אונים. אולי היא אינה יודעת מה מתרחש שם (כל הקליפים והאתר הם בערבית בלבד), ואולי אינה רוצה לדעת. אך כמו בכישלונה להנחיל לימודי ליבה בחינוך החרדי, הרימה המדינה ידיים והפקירה את הנוער הערבי לידי הנהגה פוליטית לאומנית שפועלת לבידודו מהציבור היהודי בישראל.
בניגוד לחברה החרדית, שהקריאה לשילובו בצה"ל לגיטמית וכנראה גם אפשרית בטווח הארוך, השרות הלאומי הוא לעתים קרובות ההזדמנות היחידה של צעירים ערביים לתרום לחברה הישראלית, ולהשתלב בה. זהו אינטרס מובהק של המדינה ליצור חברה אזרחית ישראלית חוצת לאומים, המתחלקת באופן שוויוני ככל האפשר בזכויות ובחובות. חששה של המדינה להתערב בסדר יומם של קבוצות המיעוט שבה מוביל להקצנה גוברת והולכת של קבוצות אלה, ובידודם ללא תקנה מהזרם המרכזי של הציבור בישראל, לאסוננו.
תוכל ליצור איתי קשר?
השבמחקרם אזרח 054-6350073